למה ישראל לא בונה כמו סין? המהפכה שיכולה להציל את שוק הנדל"ן

למה ישראל לא בונה כמו סין? המהפכה שיכולה להציל את שוק הנדל"ן

מה שחשוב לדעת

בסין בונים גורד שחקים בן 30 קומות תוך 60 ימים בלבד, בעוד שבישראל פרויקט דומה נמשך שנים ארוכות. הפער נובע משימוש בטכנולוגיות בנייה מתקדמות, שיטות מודולריות ומתועשות, ותהליכי עבודה מהפכניים. אימוץ המודל הסיני בישראל עשוי להוריד את מחירי הדיור ב-20-25%, לקצר את זמני הבנייה פי 10, ולשפר משמעותית את איכות הבנייה – זאת באמצעות שינויים רגולטוריים, הכשרת כוח אדם מקצועי, והקמת תשתית תעשייתית מתאימה.

הפער בין סין לישראל: מהפכת הבנייה שמשנה את כללי המשחק

משבר הדיור בישראל הפך למציאות כואבת עבור רבים – מחירים מאמירים, זמני המתנה ארוכים, ואיכות בנייה שלעתים מעוררת שאלות. מנגד, ברחבי סין מתרחשת מהפכה אמיתית בתחום הבנייה. בעוד שבישראל פרויקט בנייה של מגדל מגורים עשוי להימשך 3-5 שנים, בסין הפכו לשגרה סיפורים מדהימים על הקמת גורדי שחקים בני עשרות קומות בתוך שבועות ספורים.

מאת: שמואל שי , יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם

שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם, מזהה בפער הזה הזדמנות משמעותית: "אנחנו עדים לשני עולמות מקבילים של בנייה. בסין, הם כבר במאה ה-21 מבחינת טכנולוגיות וגישה. בישראל, למרות היותנו אומת סטארט-אפ, ענף הבנייה נותר מאחור עם שיטות שלא השתנו מהותית עשרות שנים. השאלה אינה האם אפשר לאמץ את השיטות הסיניות, אלא למה אנחנו מתעכבים."

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2015, חברת הבנייה הסינית Broad Group הקימה מגדל בן 57 קומות בתוך 19 ימים בלבד. באותה שנה בישראל, זמן הבנייה הממוצע לבניין רב קומות עמד על כ-33 חודשים. ההבדל אינו רק בזמן, אלא גם באיכות ובעלויות.

טכנולוגיה ושיטות העבודה: הסוד הסיני לבנייה מהירה ואיכותית

המהפכה הסינית בענף הבנייה מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים:

  • בנייה מודולרית ומתועשת – ייצור רכיבי בניין סטנדרטיים במפעלים בתנאים מבוקרים, והרכבתם באתר הבנייה במהירות וביעילות.
  • אוטומציה מתקדמת – שימוש ברובוטיקה ומערכות ממוחשבות לתכנון, ייצור והרכבה של רכיבי בניין.
  • שיטת "בנה-הרכב" (Build-Assemble) – התמקדות בהרכבת חלקים מוכנים מראש במקום בנייה מהיסוד באתר.
  • תיעוש מלא של שרשרת האספקה – אינטגרציה אנכית של כל תהליכי הייצור והאספקה.

באחד הפרויקטים המפורסמים בסין, מלון "ארקית" בצ'אנגשה, הצליחו להקים מבנה בן 30 קומות בתוך 15 ימים בלבד. המלון לא רק נבנה במהירות מסחררת, אלא גם עמד בתקני עמידות מחמירים לרעידות אדמה, חיסכון אנרגטי, ואיכות בנייה גבוהה.

נתונים חשובים

  • בסין, 30% מהבנייה החדשה מתבצעת בשיטות מתועשות, לעומת פחות מ-5% בישראל
  • בנייה מתועשת חוסכת כ-40% בזמן הבנייה הכולל
  • רכיבים טרומיים מיוצרים בדיוק של עד 2 מ"מ, לעומת 2-3 ס"מ בבנייה קונבנציונלית
  • בנייה מתועשת מפחיתה פסולת בנייה ב-80% בהשוואה לשיטות מסורתיות
  • שיטות הבנייה הסיניות מאפשרות חיסכון של 20-25% בעלויות הבנייה הכוללות

המודל הסיני: איך זה עובד בפועל?

השיטה הסינית המובילה, המכונה "בנייה משולבת מתקדמת" (Integrated Construction Method), מבוססת על שלושה שלבים עיקריים:

1. ייצור במפעל

הרכיבים העיקריים של המבנה, כולל קירות, רצפות, תקרות ואפילו יחידות תברואה שלמות, מיוצרים במפעלים בתנאים מבוקרים. היתרון המשמעותי הוא אחידות גבוהה ואיכות עקבית, ללא תלות בתנאי מזג האוויר או במיומנות עובדים ספציפיים. הייצור התעשייתי מאפשר גם שליטה טובה יותר בחומרים, בדיקות איכות מקיפות, והפחתה משמעותית בפחת.

2. הובלה והרמה

הרכיבים המוכנים מובלים לאתר הבנייה במדויק לפי לוח הזמנים של ההרכבה. מערכות מנופים מתקדמות מאפשרות הרמה והצבה מדויקת של רכיבים כבדים. תיאום לוגיסטי מושלם מבטיח שכל רכיב מגיע בדיוק ברגע שנדרש להרכבתו, מה שמייתר את הצורך באחסון באתר.

3. הרכבה וחיבור

באתר עצמו, צוותים מיומנים מרכיבים את הרכיבים כמו פאזל ענק. החיבורים בין הרכיבים מתוכננים מראש, וכוללים מערכות "תקע-שקע" מתוחכמות, ברגים מיוחדים ואטמים שמבטיחים אטימות ועמידות. מערכות החשמל, המים והתקשורת כבר משולבות ברכיבים, כך שנדרשים רק חיבורים סופיים.

שמואל שי מסביר: "היופי בשיטה הסינית הוא שהיא לא מתפשרת על איכות לטובת מהירות. למעשה, הבנייה המתועשת מאפשרת בקרת איכות טובה יותר, דיוק גבוה יותר ועמידות משופרת לאורך זמן. בניגוד לדעה הרווחת, בניינים שנבנו בשיטות אלו עמידים יותר לרעידות אדמה, שריפות ופגעי מזג אוויר."

קריטריון בנייה קונבנציונלית בישראל בנייה מתועשת בשיטה הסינית
זמן בנייה למגדל 30 קומות 3-4 שנים 3-4 חודשים
עלות ממוצעת למ"ר 8,500-12,000 ₪ 6,800-9,600 ₪
כוח אדם נדרש 150-200 עובדים 50-70 עובדים מיומנים
דיוק בבנייה סטיות של 2-3 ס"מ סטיות של 1-2 מ"מ
פסולת בנייה 20-30% מחומרי הגלם 3-5% מחומרי הגלם
בידוד תרמי בינוני-נמוך גבוה (חיסכון של 30-40% באנרגיה)
עמידות ברעידות אדמה תלויה בתכנון ובביצוע גבוהה מאוד ואחידה

החסמים בישראל: למה אנחנו מפגרים אחרי?

למרות היתרונות הברורים של שיטות הבנייה המתקדמות, ישראל ממשיכה לדבוק בשיטות מסורתיות. החסמים העיקריים כוללים:

1. רגולציה מיושנת

התקנים והרגולציה בישראל לא הותאמו עדיין באופן מלא לשיטות בנייה מתועשות. תהליכי אישור ארוכים ומסורבלים מקשים על חברות להכניס שיטות חדשניות. התקינה הישראלית מתייחסת בעיקר לבנייה קונבנציונלית, ואינה כוללת הוראות ספציפיות לבדיקה ואישור של רכיבים טרומיים.

2. חוסר בכוח אדם מיומן

בנייה מתועשת דורשת מיומנויות שונות מאלו של הבנייה המסורתית. בישראל קיים מחסור בעובדים שהוכשרו לעבודה עם שיטות מתקדמות, ובמוסדות הכשרה שמלמדים אותן. הפתרון הסיני מבוסס על צוותים מיומנים מאוד שעברו הכשרה ייעודית לשיטות אלו.

3. השקעה ראשונית גבוהה

הקמת מפעלים לייצור רכיבים טרומיים דורשת השקעה ראשונית גבוהה. בעוד שבטווח הארוך ההשקעה משתלמת מאוד, חברות בנייה ישראליות רבות נרתעות מהעלויות הראשוניות והסיכון הכרוך בהן.

4. התנגדות מצד גורמים בענף

שינוי לשיטות מתועשות עלול לפגוע בשחקנים מסוימים בענף הבנייה המסורתי. קבלנים, ספקי חומרי בניין מסורתיים, ועובדי בניין לא מיומנים עלולים למצוא את עצמם ללא דרישה, מה שיוצר התנגדות טבעית לשינוי.

כפי שמציין שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם: "הפרדוקס הוא שדווקא במדינה שמתגאה בחדשנות טכנולוגית, אנחנו בוחרים להמשיך לבנות כמו לפני 50 שנה. ישראל מובילה בפיתוחים טכנולוגיים עבור העולם, אבל כשמדובר בבנייה – אנחנו נשארים מאחור."

נקודת מבט מקצועית

לדעתי, המפתח למהפכה בענף הבנייה הישראלי טמון ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות סיניות מובילות בתחום. הסכמי אברהם פתחו הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה אזוריים, וכעת הגיע הזמן להרחיב את החזון גם למזרח. מודל של העברת ידע, הקמת מפעלים משותפים, והכשרת כוח אדם מקומי יכול לקצר משמעותית את זמן האימוץ של השיטות המתקדמות. בביקורי האחרון בסין נוכחתי לראות כיצד טכנולוגיות אלו מיושמות בהצלחה גם באזורים עם אתגרים דומים לאלו שבישראל, כולל מחסור בקרקע ודרישות לעמידות סיסמית.

פתרון אפשרי: המודל הסיני המותאם לישראל

כיצד ניתן לאמץ את המודל הסיני בישראל? שמואל שי מציע מתווה בן חמישה שלבים:

1. רפורמה רגולטורית

הממשלה צריכה ליזום עדכון מקיף של התקנים והרגולציה כדי לאפשר ולעודד שימוש בשיטות בנייה מתועשות. יש להגדיר תקנים ייעודיים לבנייה מודולרית, לפשט תהליכי אישור, ולהציע "מסלול ירוק" לפרויקטים שמשתמשים בשיטות אלו.

2. הקמת מרכזי הכשרה

יש להקים מרכזי הכשרה ייעודיים בשיתוף עם מומחים סיניים, שיכשירו אלפי עובדים ישראלים בשיטות הבנייה המתקדמות. התוכניות צריכות לכלול הן הכשרה תיאורטית והן התנסות מעשית במפעלים ובאתרי בנייה.

3. תמריצים כלכליים

יש לפתח מערך תמריצים למשקיעים ויזמים שיבחרו לאמץ את השיטות החדשניות, כולל הקלות מס, מענקים להקמת מפעלים, וערבויות מדינה להלוואות. ניתן גם לתעדף קרקעות מדינה לפרויקטים שישתמשו בשיטות מתועשות.

4. פרויקטים לדוגמה

יש ליזום מספר פרויקטים ממשלתיים גדולים שיבנו בשיטות הסיניות, כדי להדגים את היתרונות ולשמש כ"חלון ראווה" לענף. פרויקטים אלו יכולים לכלול מבני ציבור, מעונות סטודנטים, או שכונות מגורים חדשות בערים מרכזיות.

5. שיתופי פעולה בינלאומיים

יש לייצר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות סיניות מובילות בתחום, שיכללו העברת ידע, הקמת מיזמים משותפים, ותוכניות חילופי מומחים. במסגרת הסכמי אברהם ופתיחת הקשרים עם המזרח, זהו הזמן הנכון לקדם שיתופי פעולה גם בתחום הבנייה.

האם איכות הבנייה המתועשת באמת שווה לבנייה המסורתית?

למעשה, בנייה מתועשת בשיטה הסינית מציעה איכות גבוהה יותר מבנייה מסורתית במספר היבטים מרכזיים. ראשית, הייצור במפעל מתבצע בתנאים מבוקרים עם בקרת איכות קפדנית, מה שמבטיח אחידות ודיוק גבוהים בהרבה. הסטיות בבנייה מתועשת הן של מילימטרים בודדים, לעומת סנטימטרים בבנייה קונבנציונלית. שנית, ניתן לשלב חומרים מתקדמים ותכונות משופרות כמו בידוד תרמי ואקוסטי מעולה, עמידות אש גבוהה ועמידות משופרת ברעידות אדמה. מחקרים הראו שמבנים שנבנו בשיטות מתועשות בסין שרדו רעידות אדמה חזקות טוב יותר מאשר מבנים קונבנציונליים. בנוסף, הבקרה המתמדת והיכולת לבדוק כל רכיב לפני התקנתו מפחיתה משמעותית את הסיכון לליקויי בנייה.

האם המודל הסיני מתאים לתנאים בישראל?

המודל הסיני ניתן להתאמה מלאה לתנאים בישראל, וייתכן שהוא אף מתאים במיוחד לאתגרים הייחודיים שלנו. ראשית, ישראל מתמודדת עם מחסור חמור בשטחי בנייה, במיוחד במרכז הארץ, מה שמחייב בנייה לגובה – תחום שבו השיטות הסיניות מצטיינות. שנית, המחסור בכוח אדם מיומן בענף הבנייה הישראלי הוא בעיה כרונית, והמעבר לבנייה מתועשת מפחית משמעותית את התלות בפועלי בניין רבים. שלישית, הצורך בעמידות ברעידות אדמה וביטחון מבנים (כולל מרחבים מוגנים) מתאים היטב לשיטות המתועשות, שמאפשרות תכנון מדויק ובקרת איכות גבוהה. לבסוף, האקלים הישראלי, שמשלב חום כבד וגשמים עונתיים, מתאים לשיטת הבנייה המתועשת שמפחיתה את התלות בתנאי מזג האוויר בזמן הבנייה.

מה ההשפעה על התעסוקה בענף הבנייה?

המעבר לבנייה מתועשת בשיטה הסינית אכן ישנה את מפת התעסוקה בענף, אך לא בהכרח יפחית את מספר המועסקים הכולל. במקום להסתמך על כוח עבודה רב באתר הבנייה עצמו, יווצרו מקומות עבודה חדשים במפעלי הייצור, בתכנון, בניהול לוגיסטי מתקדם, ובהרכבה מקצועית. היתרון המשמעותי הוא שמדובר במשרות איכותיות יותר, בטוחות יותר, ומיומנות יותר, שגם התגמול עליהן גבוה יותר. למעשה, ניתן לראות בכך הזדמנות לשדרוג מקצועי של כוח העבודה הישראלי בענף הבנייה. במפעלים הסיניים לבנייה מתועשת, העובדים מועסקים בתנאים משופרים, בסביבה מוגנת, ובשכר גבוה יותר מאשר פועלי בניין רגילים. זהו מודל שיכול לשפר משמעותית את תנאי ההעסקה בענף בישראל.

כמה זמן ייקח להטמיע את השיטות הסיניות בישראל?

עם תכנון נכון והשקעה מתאימה, ניתן להתחיל ליישם את השיטות הסיניות בישראל תוך 2-3 שנים, עם אימוץ מלא תוך 5-7 שנים. התהליך יכול להתחיל מיד עם הקמת צוותי עבודה משותפים עם מומחים סיניים, עדכון רגולציה, והכשרת עובדים. בשנה הראשונה, ניתן להקים מפעל ראשון לייצור רכיבים טרומיים ולהתחיל בהכשרת העובדים. בשנה השנייה, אפשר כבר להשלים פרויקטים לדוגמה ראשונים. בשנים 3-5, ניתן להרחיב את התשתית התעשייתית ולהגדיל את נפח הבנייה המתועשת. ביפן, למשל, הצליחו להגדיל את נתח הבנייה המתועשת מ-5% ל-20% תוך 7 שנים עם תוכנית לאומית דומה. יש לציין שסין עצמה עברה מהפכה דומה בעשור האחרון, וחלק ניכר מהידע והניסיון שנצבר שם יכול לקצר משמעותית את עקומת הלמידה בישראל.

מה העלות הכלכלית של המעבר לשיטה החדשה?

ההשקעה הראשונית במעבר לשיטות הבנייה הסיניות נאמדת בכ-1.5-2 מיליארד שקל, שכוללים הקמת 3-4 מפעלים גדולים לייצור רכיבים טרומיים (כ-300-400 מיליון שקל למפעל), מרכזי הכשרה (כ-100 מיליון שקל), ועלויות התאמה רגולטורית ותקינה (כ-50 מיליון שקל). עם זאת, ההחזר על ההשקעה צפוי להיות מהיר מאוד – בסין, מפעלים דומים הגיעו לאיזון תפעולי תוך שנתיים. יתרה מכך, החיסכון למשק מוערך בכ-10-15 מיליארד שקל בשנה, כתוצאה מהוזלת עלויות הבנייה, קיצור זמני הבנייה (חיסכון במימון), והגדלת היצע הדירות. בראייה לאומית, זוהי השקעה בעלת תשואה גבוהה במיוחד, שיכולה לספק פתרון אמיתי למשבר הדיור בישראל ולשפר משמעותית את איכות החיים של אזרחים רבים.

סיכום

המהפכה בענף הבנייה הסיני מציעה לישראל הזדמנות יוצאת דופן לפתור את משבר הדיור המתמשך. האימוץ של שיטות בנייה מתועשות ומתקדמות יכול להוביל להוזלה משמעותית במחירי הדיור, קיצור דרמטי של זמני הבנייה, ושיפור ניכר באיכות המבנים.

כפי שמדגיש שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם: "אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. הפתרונות כבר קיימים ומוכחים. מה שנדרש הוא אומץ לשנות פרדיגמה, נכונות להשקיע בטווח הקצר למען רווח משמעותי בטווח הארוך, ושיתוף פעולה בין כל הגורמים בענף."

המודל הסיני, בהתאמות הנדרשות לתנאי ישראל, יכול להיות המפתח למהפכה אמיתית בענף הבנייה. ההבדל בין סין לישראל אינו טכנולוגי או כלכלי – אלא בעיקר תפיסתי. עם שינוי הגישה והאימוץ של פתרונות מוכחים, ישראל יכולה לפתור את אחד האתגרים הגדולים ביותר שלה ולהפוך את חלום הדירה למציאות עבור מאות אלפי משפחות.

הגיע הזמן להפסיק לשאול "למה אנחנו לא בונים כמו סין?" ולהתחיל לשאול "איך אנחנו מתחילים לבנות כמו סין, ומתי?".

עוד במדור החדשות



Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Telegram

לוח עניינים

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
קטגוריות נוספות באתר
צור קשר

מעוניין לפרסם אצלנו? מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בתוך זמן קצר