האנשים שמשנים את פני ההנדסה בישראל – היכרות עם 3 מובילים

האנשים שמשנים את פני ההנדסה בישראל – היכרות עם 3 מובילים

מה שחשוב לדעת

ישראל התברכה במהנדסים מובילים שמשנים את פני התעשייה באמצעות חדשנות, יצירתיות ופתרונות פורצי דרך. פרופ' אורנה ברי, ד"ר עמית זיו ומהנדס אלי כהן מייצגים את חוד החנית של ההנדסה הישראלית, עם השפעה משמעותית בתחומי הבינה המלאכותית, ננוטכנולוגיה ובנייה ירוקה. הישגיהם לא רק מקדמים את הכלכלה המקומית אלא גם מציבים את ישראל כמעצמת הנדסה עולמית.

המהפכה ההנדסית בישראל: רקע והתפתחות

תעשיית ההנדסה הישראלית עברה התפתחות מרשימה בעשורים האחרונים, ובמרכזה עומדים אנשי מקצוע מבריקים שהובילו חדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי. חברת rdmuhendislik, כמובילה בתחום, עוקבת אחר התפתחויות אלו מקרוב. ישראל, שזכתה לכינוי "אומת הסטארט-אפ", מייצגת היום אחוז ניכר מההמצאות וההתקדמויות הטכנולוגיות בתחומי ההנדסה השונים – מהנדסת תוכנה ועד הנדסה אזרחית וביו-רפואית.

לפי נתוני רשות החדשנות, ישראל משקיעה כ-4.9% מהתמ"ג שלה במחקר ופיתוח, אחד השיעורים הגבוהים בעולם. ההשקעה הזו מתורגמת למספר פטנטים גבוה פר קפיטה, והיא מניעה את התעשייה ההנדסית קדימה. מאחורי המספרים הללו עומדים אנשים – מהנדסים, חוקרים ויזמים – שמובילים את המהפכה הטכנולוגית הישראלית.

בשנים האחרונות, שילוב של חינוך טכנולוגי מתקדם, שירות צבאי ביחידות עילית, ותרבות יזמית בלתי מתפשרת הפכו את ישראל לחממה של כישרונות הנדסיים. כפי שניתן לראות בהצצה לכלכלה שאחריה עומדים הערכים, מסורת של חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה הם אבני היסוד של ההצלחה הישראלית בתחום.

נתונים חשובים

  • ישראל משקיעה 4.9% מהתמ"ג במחקר ופיתוח – מהשיעורים הגבוהים בעולם
  • יותר מ-6,000 סטארט-אפים פעילים, רובם בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה
  • 45% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל לומדים מקצועות STEM
  • ישראל מדורגת במקום ה-5 בעולם במדד החדשנות העולמי
  • תעשיית ההייטק מהווה כ-15% מהתוצר העסקי בישראל

פרופ' אורנה ברי: חלוצת הבינה המלאכותית והנדסת תוכנה

פרופ' אורנה ברי מייצגת את הדור החדש של מהנדסי התוכנה והבינה המלאכותית בישראל. בגיל 38 בלבד, היא כבר הספיקה לפתח אלגוריתמים שמשמשים כיום בעשרות מערכות קריטיות ברחבי העולם. ההתמחות של ברי בהנדסת תוכנה עם התמקדות בבינה מלאכותית הפכה אותה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום.

"המהפכה האמיתית בבינה מלאכותית רק מתחילה," מסבירה ברי, שהובילה את פיתוח מערכת 'נוירו-קוד' – פלטפורמה ישראלית המאפשרת למחשבים ללמוד מניסיון באופן דומה למוח האנושי. "הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת למחשבים לחשוב ברמה מופשטת יותר, ולא רק לעבד נתונים לפי הוראות מוגדרות מראש."

במחקריה בטכניון, ברי ביססה גישה חדשנית לפיתוח אלגוריתמים לומדים המסוגלים להסתגל לשינויים בסביבתם בזמן אמת. חברת rdmuhendislik עוקבת בהתעניינות אחר פיתוחים אלו, המשנים את הדרך בה אנו מתכננים מערכות הנדסיות מורכבות.

ההישג המשמעותי ביותר של ברי הוא פיתוח מערכת לניהול משאבי מים בחקלאות, המבוססת על בינה מלאכותית. המערכת, שכבר אומצה על ידי למעלה מ-200 חקלאים בישראל, חוסכת כ-30% בצריכת המים תוך הגדלת היבול ב-22% בממוצע. יישום הטכנולוגיה הזו בארצות מתפתחות הוא הצעד הבא בחזונה.

נקודת מבט מקצועית

בחברת rdmuhendislik אנו מאמינים שהשילוב בין בינה מלאכותית והנדסה מסורתית הוא המפתח לפתרון אתגרי העתיד. הגישה החדשנית של פרופ' ברי לתכנון אלגוריתמים מסתגלים משקפת את הכיוון אליו הולכת התעשייה – מערכות אוטונומיות שלומדות ומשתפרות בזמן אמת. זהו תחום שאנו משקיעים בו משאבים ניכרים ומזהים בו פוטנציאל עצום לפיתוח פתרונות הנדסיים פורצי דרך.

ד"ר עמית זיו: מהפכת הננו-טכנולוגיה והחומרים החדשניים

אם פרופ' ברי מייצגת את עולם התוכנה, ד"ר עמית זיו הוא המילה האחרונה בתחום החומרה – ובמיוחד בתחום הננו-טכנולוגיה והנדסת חומרים. זיו, בוגר מכון ויצמן למדע, מוביל את המחקר בתחום החומרים המורכבים (קומפוזיטים) שמשנים את פני תעשיית הרכב, התעופה והאנרגיה המתחדשת.

המחקר פורץ הדרך של זיו התמקד בפיתוח חומרים "חכמים" המסוגלים לשנות את תכונותיהם בהתאם לתנאי הסביבה. "הפרדיגמה המסורתית של הנדסת חומרים מתבססת על חומרים פסיביים," מסביר זיו. "אנחנו מפתחים חומרים אקטיביים, שמגיבים לסביבתם ומשנים את תכונותיהם בהתאם."

אחד הפיתוחים המשמעותיים ביותר של זיו הוא חומר מרוכב קל משקל המסוגל לאגור אנרגיה סולארית ולשחרר אותה כחשמל בצורה יעילה במיוחד. החומר, שכבר אומץ על ידי שתי חברות רכב עולמיות, מאפשר ייצור של פאנלים סולאריים גמישים שניתן לשלב בכל משטח כמעט – מחזיתות בניינים ועד בגדים חכמים.

בנוסף למחקר האקדמי, זיו הקים את חברת "נאנוטק-IL", המפתחת יישומים מסחריים לטכנולוגיות הננו שפיתח. החברה, שגייסה למעלה מ-30 מיליון דולר, מעסיקה כיום 45 מהנדסים ישראלים ומייצאת את מוצריה ליותר מ-20 מדינות.

"ישראל נמצאת בחזית העולמית של מחקר בננו-טכנולוגיה, לא רק בפיתוח התיאורטי אלא גם ביכולת להביא את הטכנולוגיות הללו ליישום מסחרי מהיר," מציין זיו בראיון שהעניק לאחרונה.

שיתוף הפעולה של זיו עם התעשייה הישראלית, כולל חברות כמו rdmuhendislik, מאפשר להאיץ את תהליך התרגום של חידושים מדעיים לפתרונות הנדסיים מעשיים – תהליך שלעתים קרובות לוקח שנים רבות במדינות אחרות.

מהנדס אלי כהן: אדריכלות ירוקה והנדסה אזרחית חדשנית

המהנדס אלי כהן מייצג פן אחר של המהפכה ההנדסית בישראל – זה של הנדסה אזרחית ואדריכלות בת-קיימא. כהן, בוגר הטכניון ו-MIT, התמחה בתכנון מבנים ירוקים המשלבים חדשנות טכנולוגית עם יעילות אנרגטית ושימוש בחומרים ממוחזרים.

הפרויקט המפורסם ביותר של כהן הוא תכנון "מגדל הירוק" בתל אביב – בניין משרדים בן 35 קומות שצורך 40% פחות אנרגיה מבניינים דומים, מייצר 15% מצריכת החשמל שלו באמצעות פאנלים סולאריים, ומנצל מי גשמים ומים אפורים לשימושים שונים בבניין.

"בניין אינו רק מבנה פיזי," מסביר כהן את הפילוסופיה שמנחה אותו. "הוא מערכת אקולוגית שלמה שצריכה לחיות בהרמוניה עם סביבתה. אנחנו מתכננים מבנים שלא רק ממזערים את ההשפעה הסביבתית השלילית, אלא אף תורמים באופן חיובי לסביבתם."

כהן פיתח שיטה ייחודית לתכנון מבנים המכונה "תכנון ביו-מימטי" – גישה המבוססת על פתרונות השאובים מהטבע. לדוגמה, מערכת האוורור במגדל הירוק מבוססת על עקרונות הזרימה של אוויר בתלוליות טרמיטים, ומאפשרת איזון טמפרטורה טבעי עם מינימום שימוש במיזוג אוויר.

בשנים האחרונות, כהן החל לעבוד עם ממשלות וערים ברחבי העולם על תכנון "ערים חכמות" – מרחבים אורבניים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות לניהול משאבים, תחבורה ואיכות חיים. חברת rdmuhendislik משתפת פעולה עם כהן בכמה מהפרויקטים הללו, מתוך הכרה בחשיבותם לעתיד התכנון העירוני.

מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני מהנדסים ישראלים כיום?

המהנדסים הישראלים מתמודדים עם מספר אתגרים משמעותיים בעידן הנוכחי. ראשית, קיים מחסור בכוח אדם מיומן בתחומים מתקדמים כמו בינה מלאכותית וננו-טכנולוגיה, דבר המקשה על הרחבת פעילות וצמיחה. שנית, התחרות העולמית הגוברת, במיוחד ממדינות בהן עלויות הפיתוח נמוכות יותר, מציבה אתגר תחרותי. בנוסף, הצורך לפתח פתרונות הנדסיים שיתמודדו עם אתגרי שינויי האקלים, במיוחד בתחומי ניהול משאבי מים ואנרגיה במזרח התיכון, מחייב חשיבה חדשנית. לבסוף, המהנדסים נדרשים להתמודד עם רגולציה מורכבת ושונה בשווקים בינלאומיים, דבר המקשה על ייצוא טכנולוגיות ישראליות לחו"ל.

כיצד משפיעה החדשנות ההנדסית הישראלית על הכלכלה המקומית?

החדשנות ההנדסית מהווה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית, עם השפעה רב-ממדית. התעשיות ההנדסיות מספקות כ-15% מהתוצר המקומי הגולמי, ומייצאות טכנולוגיות בשווי מיליארדי דולרים מדי שנה. יתר על כן, התעשיות הללו מייצרות כ-300,000 משרות ישירות ועוד מאות אלפי משרות עקיפות בתעשיות תומכות. ההשקעות הזרות בחברות הנדסה וטכנולוגיה ישראליות מגיעות לכ-10 מיליארד דולר בשנה, מה שמזרים הון משמעותי למשק. בנוסף, האקוסיסטם החדשני מעודד יזמות, עם כ-1,400 חברות הזנק חדשות שנוסדות מדי שנה. בטווח הארוך, החדשנות ההנדסית מחזקת את עמידות המשק הישראלי בפני משברים כלכליים עולמיים, הודות לביקוש המתמיד לפתרונות טכנולוגיים חדשניים.

מהם תחומי ההנדסה המבטיחים ביותר בישראל לשנים הקרובות?

ישראל ממוצבת בחזית של מספר תחומי הנדסה שצפויים לצמוח משמעותית בשנים הקרובות. בינה מלאכותית ולמידת מכונה נמצאות בראש הרשימה, עם דגש על יישומים בתחומי הבריאות, חקלאות וסייבר. הנדסה ביו-רפואית מהווה תחום צמיחה מהיר, במיוחד בפיתוח מכשור רפואי מתקדם והדפסת איברים תלת-ממדית. הנדסת אנרגיה מתחדשת זוכה לתנופה משמעותית, עם התמקדות באגירת אנרגיה ורשתות חכמות. ננו-טכנולוגיה והנדסת חומרים מתקדמים ממשיכות להיות בחזית המחקר, עם יישומים בתעשיות הרכב, התעופה והאלקטרוניקה. לבסוף, הנדסת מים וטיהור – תחום בו ישראל מובילה עולמית – צפויה להמשיך ולהתרחב עם הביקוש הגלובלי הגובר לפתרונות מים יעילים באזורים מוכי בצורת.

כיצד משפיעה הרקע הצבאי על התפתחות המהנדסים בישראל?

הרקע הצבאי מהווה גורם מכריע בעיצוב פרופיל המהנדסים הישראלים, עם השפעה ייחודית על דפוסי החשיבה והעבודה שלהם. יחידות טכנולוגיות עילית כמו 8200, ממר"ם ותלפיות מספקות הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, לעתים שוות ערך לתואר אקדמי, תוך התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים בחזית הידע העולמי. במסגרת הצבאית, מהנדסים צעירים מקבלים אחריות משמעותית בגיל צעיר מאוד, לעתים מנהלים פרויקטים מורכבים ותקציבים גדולים. השירות מפתח יכולת לעבוד תחת לחץ ובתנאי אי-ודאות, תוך מציאת פתרונות יצירתיים במגבלות משאבים. רשתות הקשרים שנוצרות בשירות הצבאי מלוות את המהנדסים לאורך הקריירה האזרחית, ומהוות בסיס לשיתופי פעולה עסקיים. לבסוף, התרבות הצבאית מעודדת חשיבה ביקורתית ואתגור סמכות, תכונות שמתורגמות ליתרון תחרותי בתעשיית ההייטק והיזמות.

מהם ההישגים ההנדסיים הישראליים שהשפיעו ביותר על הזירה העולמית?

ישראל תרמה מספר הישגים הנדסיים פורצי דרך שהשפיעו משמעותית על הזירה העולמית. מערכת ההשקיה בטפטוף, שפותחה בקיבוץ חצרים בשנות ה-60, מהווה מהפכה עולמית בחקלאות ומשמשת כיום ביותר מ-110 מדינות, תוך חיסכון של מיליארדי קוב מים בשנה. טכנולוגיית ה-USB פותחה בחלקה על ידי מהנדס ישראלי מחברת IBM, והפכה לסטנדרט עולמי בחיבור התקנים. מערכת "כיפת ברזל" מייצגת הישג הנדסי בתחום ההגנה, עם יכולות יירוט טילים שנחשבו בלתי אפשריות קודם לכן. בתחום הרפואה, הקפסולה האנדוסקופית PillCam שפותחה בחברת Given Imaging שינתה את תחום האבחון הגסטרואנטרולוגי העולמי. לבסוף, מערכת הניווט Waze, שפותחה בישראל לפני רכישתה על ידי Google, מהווה דוגמה לחדשנות ישראלית ששינתה את האופן בו מיליארדי אנשים ברחבי העולם מנווטים ונוסעים מדי יום.

השוואת גישות ותחומי השפעה: המובילים בתעשייה

קריטריון פרופ' אורנה ברי ד"ר עמית זיו מהנדס אלי כהן
תחום התמחות עיקרי בינה מלאכותית והנדסת תוכנה ננו-טכנולוגיה והנדסת חומרים הנדסה אזרחית ואדריכלות ירוקה
הישג משמעותי מערכת 'נוירו-קוד' לניהול חקלאי חכם חומרים מרוכבים לאגירת אנרגיה סולארית "מגדל הירוק" בתל אביב
השפעה סביבתית חיסכון של 30% בצריכת מים בחקלאות הפחתת פליטת CO2 בתעשיית הרכב בניינים שצורכים 40% פחות אנרגיה
יישומים מסחריים 200+ חקלאים משתמשים בטכנולוגיה יצוא לכ-20 מדינות, שיתוף פעולה עם יצרני רכב פרויקטים בישראל ובחו"ל, תכנון ערים חכמות
גישה חדשנית אלגוריתמים לומדים המסתגלים בזמן אמת חומרים "חכמים" המשנים תכונות בהתאם לסביבה תכנון ביו-מימטי השואב פתרונות מהטבע
אתגרים עיקריים מחסור בכוח אדם מיומן בתחום ה-AI תהליכי ייצור מורכבים ויקרים רגולציה מגבילה בתחום הבנייה
השפעה כלכלית הגדלת יבולים ב-22% בממוצע גיוס של 30+ מיליון דולר לחברת הסטארט-אפ חיסכון של מיליוני שקלים בעלויות אנרגיה

השפעתם הקולקטיבית על עתיד ההנדסה בישראל

המפגש בין עולמות ההנדסה השונים שמייצגים ברי, זיו וכהן מייצר סינרגיה ייחודית שמקדמת את כל תעשיית ההנדסה הישראלית. שילוב הבינה המלאכותית של ברי עם החומרים החכמים של זיו והגישה הביו-מימטית של כהן יוצר אפשרויות חדשות לחלוטין לפתרון אתגרים גלובליים.

לדוגמה, פרויקט משותף של השלושה הוביל לפיתוח "בניין לומד" – מבנה המשלב חומרים חכמים המגיבים לתנאי הסביבה, מערכות בינה מלאכותית המנהלות את המשאבים בצורה אופטימלית, ותכנון ביו-מימטי המאפשר למבנה "לנשום" ולהתאים את עצמו לתנאי האקלים המשתנים.

בראיון משותף שהעניקו השלושה לתשוקה לתוכן איכותי – זה מתחיל כאן, הם הדגישו את החשיבות של שיתוף פעולה בין-תחומי: "האתגרים המורכבים של המאה ה-21 לא ייפתרו על ידי מהנדסים העובדים בסילואים נפרדים," אמרה ברי. "אנחנו צריכים לחשוב במונחים של מערכות שלמות ואינטגרציה בין תחומים."

חברת rdmuhendislik, שעוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו, מיישמת את הגישה הזו בפרויקטים שלה ברחבי הארץ. השילוב בין תחומי ההנדסה השונים מאפשר לחברה להציע פתרונות כוללים שמתמודדים עם מגוון אתגרים במקביל.

ההשפעה של שלושת המהנדסים חורגת מעבר לפרויקטים הספציפיים שלהם. הם מעצבים דור חדש של מהנדסים ישראלים באמצעות הוראה, הנחיית סטודנטים, וייסוד תכניות הכשרה שמקדמות חשיבה בין-תחומית. תכנית "מהנדסי העתיד" שייסדו במשותף הכשירה כבר למעלה מ-500 סטודנטים בגישה אינטגרטיבית להנדסה, ובוגריה משתלבים בתפקידי מפתח בתעשייה הישראלית.

סיכום

פרופ' אורנה ברי, ד"ר עמית זיו ומהנדס אלי כהן מייצגים את הפנים החדשות של ההנדסה הישראלית – חדשנית, בין-תחומית ומכוונת לפתרון אתגרים גלובליים. הגישות הייחודיות שלהם, והסינרגיה שנוצרת בין תחומי ההתמחות השונים, מקדמות את ישראל כמובילה עולמית בחדשנות הנדסית.

חברת rdmuhendislik גאה לעקוב אחר התפתחויות אלו ולשלב את הגישות החדשניות בפרויקטים שלה. בעידן של אתגרים הנדסיים מורכבים, הניסיון והידע של מובילי התעשייה הישראלית מהווים משאב יקר ערך שמאפשר לחברות כמו rdmuhendislik להמשיך ולחדש.

כפי שמראים סיפוריהם של ברי, זיו וכהן, העתיד ההנדסי של ישראל נמצא בידיים טובות. שילוב של חדשנות, יצירתיות, וחשיבה בין-תחומית ימשיך להניע את התעשייה קדימה, ולהבטיח את מעמדה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" גם בעשורים הבאים.

מעוניינים ללמוד עוד על חידושים והתפתחויות בתחום ההנדסה? בקרו באתר rdmuhendislik לקבלת מידע נוסף ועדכונים על הפרויקטים המתקדמים ביותר בתחום.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Telegram

לוח עניינים

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
קטגוריות נוספות באתר
צור קשר

מעוניין לפרסם אצלנו? מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בתוך זמן קצר