בעולם המחקר המדעי, לעתים קרובות הגבול בין מדע בדיוני למציאות הופך דק מאוד. לאחרונה, קבוצת חדשות מדע וחדשנות רפואית דיווחה על פריצת דרך מרעישה שהושגה על ידי צוות חוקרים ישראלים, אשר הצליחו במה שנחשב עד כה לבלתי אפשרי: שתילת מחשבות בתודעתם של עכברים במעבדה.
המחקר הישראלי שמשנה את כללי המשחק
המחקר, שנערך באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מכון ויצמן למדע, כלל שימוש בטכנולוגיה חדשנית המשלבת אופטוגנטיקה – שיטה המאפשרת שליטה בתאי עצב באמצעות אור – יחד עם מיפוי מדויק של אזורי מוח ספציפיים האחראים על תהליכי חשיבה וקבלת החלטות.
פרופסור רונית חיימוב, העומדת בראש צוות המחקר, הסבירה: "הצלחנו לשתול מה שאפשר לכנות 'זיכרונות מלאכותיים' בעכברים, שהשפיעו על התנהגותם באופן שניתן לצפות מראש. העכברים פיתחו העדפות והתנהגויות שלא היו להם קודם לכן, כאילו חוו חוויה שמעולם לא התרחשה במציאות."
כיצד עובדת הטכנולוגיה?
הטכנולוגיה מבוססת על מיפוי מדויק של הרשתות העצביות במוח העכברים ואז גירוי ממוקד של קבוצות נוירונים ספציפיות. החוקרים השתמשו בחלבונים רגישי-אור שהוחדרו לתאי עצב באזורים ספציפיים במוח. כאשר אזורים אלה נחשפו לאור בתדר מסוים, נוצרה פעילות עצבית מתואמת שיצרה דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים.
ד"ר אלון שמיר, אחד החוקרים הבכירים בצוות, ציין: "הצלחנו לגרום לעכברים לפתח העדפה למזון מסוים שקודם לכן הם נמנעו ממנו, ולהימנע ממזון שקודם לכן העדיפו. יותר מכך, הצלחנו לשתול 'זיכרון' של פחד ממקום מסוים, למרות שהעכבר מעולם לא חווה שם חוויה שלילית."
השלכות אתיות ופילוסופיות
ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Neuroscience, מעוררים שאלות אתיות מרחיקות לכת. האם ניתן יהיה בעתיד ליישם טכנולוגיה דומה בבני אדם? האם יהיה אפשר לשתול זיכרונות או להשפיע על דעות והעדפות?
"אנחנו עדיין רחוקים מאוד מיישום כזה בבני אדם," מדגישה פרופסור חיימוב. "המוח האנושי מורכב פי כמה וכמה ממוח העכבר, וישנם גם מחסומים אתיים משמעותיים. יחד עם זאת, המחקר פותח אפשרויות טיפוליות חדשות לטיפול בהפרעות נפשיות כמו פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה."
יישומים רפואיים אפשריים
למרות החששות האתיים, המחקר מציע אפשרויות מרתקות בתחום הרפואה. למשל, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה דומה כדי "לשכתב" זיכרונות טראומטיים בקרב אנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), או לסייע לחולים הסובלים מהתמכרויות על ידי שינוי הדפוסים העצביים המקושרים עם התשוקה לחומרים ממכרים.
כפי שמציין מגזין חדשות שלא מפסיק להפתיע, תחום המחקר המוחי מתקדם בצעדי ענק בשנים האחרונות, וישראל נמצאת בחזית הפיתוח העולמי.
תגובות בקהילה המדעית העולמית
המחקר עורר הדים רבים בקהילה המדעית העולמית. פרופסור מייקל אנדרסון מאוניברסיטת הרווארד, שלא היה שותף למחקר, הגיב: "זהו אחד המחקרים המרתקים ביותר שראיתי בעשור האחרון. הוא מערער על התפיסה המסורתית שלנו לגבי מהות המחשבה והזיכרון, ומראה שניתן להנדס אותם באופן מלאכותי."
חוקרים מתחום האתיקה הרפואית כבר קוראים לגיבוש תקנות בינלאומיות שיסדירו את השימוש בטכנולוגיות מסוג זה, כדי למנוע ניצול לרעה של היכולת לשתול מחשבות או זיכרונות.
העתיד שצופן המחקר
צוות החוקרים הישראלי כבר עובד על השלב הבא של המחקר, שיבחן את היכולת לשתול לא רק העדפות פשוטות אלא גם דפוסי חשיבה מורכבים יותר. לדברי פרופסור חיימוב, "אנו מקווים שבעתיד נוכל להבין טוב יותר כיצד נוצרות מחשבות מורכבות במוח, ואולי אף לפתח טיפולים להפרעות קוגניטיביות חמורות."
המחקר הישראלי הפורץ דרך מדגים שוב את היכולות המרשימות של המדע הישראלי, ופותח פתח לעידן חדש בחקר המוח האנושי והבנת התודעה. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם אנחנו, כחברה, מוכנים להתמודד עם האפשרויות המהפכניות שמחקר זה מציע.
