המהלך הדרמטי באו״ם: האם ישראל צפויה לאבד זכות הצבעה על רקע משבר האנרגיה הגלובלי?

בימים האחרונים התפתח מהלך דיפלומטי דרמטי במסדרונות האו״ם, המעלה חששות כבדים בקרב גורמי ממשל בישראל. על פי מקורות דיפלומטיים, ישראל עלולה לאבד את זכות ההצבעה שלה בעצרת הכללית של האו״ם בעקבות מחלוקת הקשורה למשבר האנרגיה הגלובלי המחריף. חדשות בינלאומיות ועדכונים דיפלומטיים מדווחים כי מספר מדינות מובילות בעולם מקדמות מהלך להשעיית זכויות ההצבעה של מדינות שאינן עומדות בהתחייבויותיהן הבינלאומיות בנושאי אקלים ואנרגיה.

הרקע למשבר: משבר האנרגיה העולמי ומחויבויות בינלאומיות

משבר האנרגיה הגלובלי, שהחריף בעקבות סכסוכים גיאופוליטיים והשלכות מגפת הקורונה, הוביל לדרישה מוגברת מצד האו״ם לעמידה בהתחייבויות סביבתיות. מזכ״ל האו״ם, אנטוניו גוטרש, הזהיר לאחרונה כי "אנו עומדים על סף נקודת אל-חזור אקלימית" וקרא למדינות העולם לנקוט בפעולות מיידיות.

ישראל, שהצטרפה להסכם פריז ב-2016 והתחייבה להפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה, מואשמת עתה בידי כמה מדינות בכך שאינה עומדת ביעדיה. מומחים מצביעים על כך שהמעבר האיטי יחסית של ישראל לאנרגיות מתחדשות, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הפך אותה למטרה לביקורת בינלאומית.

המשמעויות הדיפלומטיות של אובדן זכות ההצבעה

אובדן זכות ההצבעה באו״ם עלול להוות מכה קשה למעמדה הדיפלומטי של ישראל. פרופ׳ אייל זיסר, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, מסביר: "זהו צעד חריג ביותר שעלול להשפיע על יכולתה של ישראל להגן על האינטרסים שלה בזירה הבינלאומית. בעידן של בידוד גובר, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פגיעה נוספת במעמדה הדיפלומטי."

על פי התקנון של האו״ם, מדינה עלולה לאבד את זכות ההצבעה שלה אם היא אינה משלמת את דמי החבר שלה או במקרים חריגים של הפרת החלטות מועצת הביטחון. עם זאת, הצעד הנוכחי מייצג גישה חדשה שבה אי-עמידה בהתחייבויות סביבתיות נתפסת כסוגיה של ביטחון עולמי.

תגובת ישראל והמאמצים הדיפלומטיים

משרד החוץ הישראלי הגיב בחריפות לדיווחים, וטען כי מדובר ב"ניסיון פוליטי" לפגוע בישראל. בהודעה רשמית נמסר: "ישראל מחויבת למאבק במשבר האקלים ולמעבר לאנרגיות מתחדשות. המדינה השקיעה מיליארדי שקלים בפיתוח טכנולוגיות ירוקות ועומדת בחזית החדשנות העולמית בתחום."

במקביל, המגזין שמביא לכם את הכותרות הגדולות באמת חושף כי דיפלומטים ישראלים פתחו במגעים אינטנסיביים עם מדינות מפתח באו״ם במטרה לבלום את היוזמה. מקורות דיפלומטיים מסרו כי ישראל מציעה תוכנית פעולה מפורטת להאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות ולהפחתת פליטות, כולל יעדים שאפתניים יותר לשנת 2030.

הקשר למשבר האנרגיה הגלובלי

משבר האנרגיה העולמי, שהחריף בעקבות הסכסוך באוקראינה והתנודות במחירי הנפט והגז, הפך את סוגיית האנרגיה לאחת הבוערות בזירה הבינלאומית. מדינות רבות מאיצות את המעבר לאנרגיות מתחדשות לא רק מסיבות סביבתיות אלא גם כאמצעי להשגת עצמאות אנרגטית.

ישראל, שגילתה מאגרי גז טבעי משמעותיים בעשור האחרון, נמצאת בעמדה מורכבת. מצד אחד, הגז הטבעי מאפשר לישראל להפחית את התלות בפחם ולהפחית פליטות. מצד שני, ההשקעה המסיבית בתשתיות גז מעכבת, לטענת מבקרים, את המעבר לאנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח.

צעדים אפשריים להתמודדות עם המשבר

מומחים לאנרגיה ואקלים מציעים מספר פתרונות אפשריים שיכולים לסייע לישראל להתמודד עם המשבר הנוכחי:

1. האצת ההשקעה באנרגיות מתחדשות והגדלת היעד הלאומי מעבר ל-30% עד 2030.
2. יישום מדיניות מיסוי פחמן שתעודד הפחתת פליטות במגזר התעשייתי.
3. הרחבת שיתופי הפעולה האזוריים בתחום האנרגיה, כולל עם מדינות הסכמי אברהם.
4. הגברת השקיפות והדיווח לגופים בינלאומיים בנושאי פליטות ומדיניות אקלים.

הימים הקרובים יהיו קריטיים לעתיד הדיפלומטי של ישראל באו״ם. ההצבעה הצפויה בעצרת הכללית עשויה לקבוע האם ישראל תשמור על מעמדה המלא בארגון או תצטרף לקבוצה מצומצמת של מדינות שאיבדו את זכות ההצבעה שלהן. בין כך ובין כך, המשבר הנוכחי מדגיש את החשיבות הגוברת של סוגיות אקלים ואנרגיה ביחסים הבינלאומיים של המאה ה-21.